כל חפירה מרכזית בעיר ומסביבה — התיאטרון הרומי, המסגד הקדום, ארמונו האבוד של אנטיפס, הסירה באגם. בתוספת רשות העתיקות המשגיחה על הכל. כנים לגבי מה שאפשר באמת לבקר בו.
כל חפירה מורשית, חפירת הצלה וחורבה מוגנת בארץ עוברת דרך רשות העתיקות (IAA). באזור טבריה היא הכינה את הפארק הארכיאולוגי של העיר, פיקחה על החפירות הגדולות, וסללה את שביל הסנהדרין — מסלול מסומן באורך 70 ק"מ מטבריה לבית שערים העוקב אחר גליל המשנה והתלמוד.
הבירה שהקים הורדוס אנטיפס בערך ב-20 לסה"נ, שכבה על גבי שכבה עד המאה ה-11.
לב העיר העתיקה, כ-120 דונם בכניסה הדרומית: השער הדרומי הרומי המוקף בשני מגדלים עגולים, הקארדו המרוצף בבזלת שנבנה לכרכרות רומיות, ובית מרחץ שחומם לא באש אלא במעיינות החמים של העיר. הוכן על ידי רשות העתיקות עבור העירייה, נפתח ב-2008.
נבנה במאה ה-1 והורחב במאה ה-2, ישיבה לכ-7,000 צופים — אחד התיאטראות הגדולים והשמורים ביותר מסוגם שנמצאו בישראל, בשיפוע הדרומי עם תצפית מרשימה על האגם. נחפר ושוחזר חלקית; לא פתוח באופן קבוע למבקרים.
אחד המסגדים העתיקים בעולם. שנחשב זמן רב בטעות לשוק ביזנטי, המסגד הקהילתי בעל העמודים נקרא מחדש מאז 2009 על ידי ד"ר קטיה סיטרין-סילברמן מהאוניברסיטה העברית — בסיסי עמודי הבזלת שלו עושים שימוש חוזר בדלתות קברים יהודיים מהתקופה הרומית, ופרופורציותיו מהדהדות את המסגד הגדול בדמשק.
הארמון המפואר של האיש שייסד את טבריה וקרא לה על שם הקיסר טיבריוס. ארכיאולוגים עדיין עובדים לאתר את מיקומו המדויק בין החורבות הדרומיות — אחת השאלות הגדולות והפתוחות של העיר.
כנסייה ביזנטית נדירה על הגבעה מעל העיר, שנחפרה בידי פרופ' יזהר הירשפלד, קרויה על שם עוגן האבן הגדול שנמצא מתחת למזבחה. פסיפסים כאן הושחתו, וחלקים כוסו מחדש כדי להגן עליהם — אך תצפית פסגת ההר על האגם נותרה.
השער הרומי המקורי, מוקף בשני מגדלים עגולים — השער עצמו שווספסיאנוס פקד להרחיב כאשר חייליו לא הצליחו לפרוץ בו במרד הגדול, לפי יוספוס. עדיין עומד בתצפית הדרומית של הפארק.
חוף האגם הוא רצף ארכיאולוגי ארוך אחד — מתקופת הברונזה ועד הביזנטית.
סירת דיג עצית בת 2,000 שנה — "סירת ישו" — נחשפה בבוץ קרקעית האגם בבצורת של 1986 ושוחזרה בקפידה. כיום המוקד של מוזיאון יגאל אלון בקיבוץ גינוסר, צפונית לטבריה.
בית כנסת מהמאה הראשונה בחוף הצפון-מערבי — ואבן מגדלה המגולפת שנמצאה בתוכו — בעיירה שנתנה למרים המגדלית את שמה. נחשף מאז 2009, כיום אתר מבקרים במגדל.
אחת הערים המבוצרות הגדולות ביותר של המזרח הקדום העתיק, בת כ-5,000 שנה, בקצה הדרומי של האגם שם יוצא הירדן — כלי החרס הייחודיים "כלי חירבת כרך" מוכרים ברחבי האזור.
שני אתרים בחוף הצפוני מתחרים על התואר עיירת בית צידה האבודה. באל-עראג', חופרים חשפו כנסייה ביזנטית שיש המאמינים שהיא "כנסיית השליחים". ויכוח ארכיאולוגי פתוח ואמיתי, נחפר עונה אחר עונה.
חלק מהדברים העמוקים ביותר הקבורים כאן לא נחפרים — הם נקראים כל יום. טבריה היא המקום שבו קבעו בעלי המסורה את הניקוד של העברית הכתובה, שבו נקבע הנוסח התקני של התנ"ך העברי מאחורי כתר ארם צובא, ושם קיבל הלוח העברי הקבוע את צורתו. הסנהדרין ישבה כאן במאותיה האחרונות. העיר שמתחת לעיר היא גם עיר של אותיות.